האם זיתים באמת פוגעים בזיכרון?

מבוא – מקור התפיסה

לא אחת יוצא לי לפגוש אנשים שמספרים לי איזה משהו בתחום הבריאות או התזונה שנשמע לי מאוד תמוה. כשאני שואל אותם מאיפה המידע, הרבה פעמים אין להם מושג. זה בסדר, אבל מה שמפתיע זה שלמרות שהם לא מבינים למה, אותם אנשים הרבה פעמים נשמעים לאותן הנחיות שבאות ממקור לא ידוע.

בישראל נראה כי מקור התפיסה לגבי זיתים הוא בגמרא. לפי הגמרא, זיתים משכיחים את הלימוד. לעומת זאת, שמן זית, משיב לימוד כך שאפשר לאכול זיתים בשמן זית ללא חשש. ברור כי בזיתים עצמם יש שמן זית (הרב אפריון, 2014). 

בכל מקרה, הכוונה היא בעיקר למי שמרבה לאכול זיתים. אנשים שאוכלים זיתים בכל ארוחה או מבססים את כל הארוחה על הזיתים. אין שום בעיה לאכול זיתים בכמות קטנה, בערך 10 זיתים ביום, כל יום, בלי הסכנה של שכחת הלימוד(הרב אפריון, 2014). https://www.yeshiva.org.il/ask/86811

רוב המחקרים הם על שמן זית!

בבואי לחקור את הבעיה נתקלתי בבעיה אחרת, רובם המוחלט של המחקרים הם על שמן זית והצלחתי למצוא רק מחקר אחד הבוחן את ההשפעות הבריאותיות של זיתים רגילים.

ומה המחקרים על שמן זית אומרים? אני מניח שרובכם המוחלט יכול די בקלות לנחש – שמן זית הוא מאוד בריא ומומלץ מסיבות מגוונות לשלב אותו בתזונה. בשמן זית יש רכיבים פוליפנולים שמתפקדים כנוגדי חמצון בגוף האדם.

רכיבים אלו ידועים ביכולת שלהם לשמור על המוח באופן כללי ועל הזיכרון באופן ספציפי ולהוריד את הסיכויים של התפתחות של מחלות הקשורות לגיל (Farr et al, 2012). הרבה מחקרים שנעשו על עכברים וחולדות מראים שצריכה קבועה של שמן זית מונעת הזדקנות של המוח והתפתחות של מחלות כגון אלצהיימר (Pitozzi et al, 2012; Lauretti et al, 2019).

גם מחקרים שנעשו בבני אדם מצאו יתרונות רבים לצריכה של שמן זית. היתרונות מיוחסים לא רק לרכיבים הפוליפנולים שעוזרים להפחית דלקתיות, מחזקים את המערכת החיסונית, מקטינים את הסיכוי לצמיחת גידולים ועוזרים לתחלופה טבעית של תאים(Gornizynik-Debicka et al, 2018), אלא גם לחומצות השומן מהן השמן מורכב, בעיקר חומצאה אולאית לה השפעה מיטיבה על בריאות הלב וכלי הדם.

ומה עם זיתים?

קודם כל הרבה יותר קשה לעשות מחקרים על זיתים בהשוואה לשמן זית מכיוון שיש המון דרכים להכנת זיתים. זיתים הם מוצר התססה או כבישה טבעי שקל מאוד להכין בבית.

באופן טבעי, הזיתים עצמם מלאים גם הם ברכיבים פוליפנולים, ויטמין E וחומצות שומן איכותיות. כל הרכיבים הללו תורמים לבריאות האנושית.

למרות שאין(לא הצלחתי למצוא) מחקרים מדעיים הבוחנים את ההשפעות של זיתים על בני האדם, בחינה של כל הרכיבים מהם מורכבים זיתים תביא להנחה כי לזיתים תכונות חיוביות רבות, בדומה לשמן הזית, כגון תפקוד כנוגד דלקתיות, נוגד חמצון, משפר זרימת דם, ובריא ללב ולמוח(Rocha, Borges & Pinho, 2020).

מה יש בזיתים שאין בשמן זית?

בעיקר מלח. ויתכן כי נוכחות המלח תוכל להסביר את הטענות לפי הגמרא כי הרבה מדי זיתים יכולים לפגוע בפעילות הזיכרון.

במחקר שעשו בעכברים נמצא כי צריכה מוגברת של מלח הובילה לפגיעה בזיכרון לטווח הארוך של בעלי החיים. המחקר מעלה כי צריכה מוגברת של מלח מעלה את הנזק החמצוני שנגרם לתאים במוח(Ge et al, 2017). לפי מחקר נוסף שנערך על חולדות, נמצא שתזונה גבוהה במלח משבשת את התפקוד הרגולטורי במוח ומשפיעה לרעה על התפקוד ההורמונלי(Allen et al, 2018).

מחקרים נוספים בבעלי חיים הראו כי רמות גבוהות של מלח פוגעות בתפקוד הקוגניטיבי. אך, כמו בהרבה מקרים, מה שנכון לבעלי החיים לא תמיד נכון עבור בני האדם. במחקרים שבחנו קשר בין צריכת מלח לתפקוד קוגניטיבי באנשים מבוגרים נמצאו תוצאות שאינן חד משמעיות(Kendig & Morris, 2019). במחקר שנערך באנשים צעירים נמצא שצריכה גבוהה של מלח בארוחת אחת אינה משפיעה באופן שלילי על תפקוד כלי הדם במוח(Migdal et al, 2020).

יש מחקרים שמראים כי ההשפעה של מלח על התפקוד הקוגניטיבי חורגים מעבר להשפעה על לחץ הדם בלבד. הבעיה היא שרוב המחקרים הם תצפיתיים ותזונה מלאה במלח מקושרת לתזונה של אוכל אולטרה מעובד שמלא גם בסוכר ושומנים לא טובים ודלה בנוגדי חמצון וחומרים מזינים(Santisteban & Ladecola, 2018).

סיכום ומסקנות

בבחינה של כל הידע על זיתים עולה שאין שום רכיב ידוע בזיתים עצמם שיכול לפגוע בדרך כלשהי בפעילות הקוגניטיבית.

למעשה, הזיתים ושמן הזית הם מאוד בריאים. מלאים ברכיבים פוליפנולים שמתפקדים כנוגדי חמצון, בנוסף לויטמין E שגם הוא נוגד חמצון חשוב בגוף וחומצות שומן טובות שעוזרות לתפקוד התקין של הלב וכלי דם.

המלח הוא חיוני לדיאטה של בני האדם, אבל בחברה המודרנית הרבה נוטים לצרוך יותר מדי ממנו. אם יש בעיה של לחץ דם או צריכת מלח מוגזמת בגלל צריכה של מזונות מאוד מעובדים, אולי באמת עדיף להימנע מזיתים על מנת שלא להוסיף עוד מלח לתפריט. למרות שיש לציין שוב שמחקרים בבני אדם לא מראים תוצאות שליליות באופן חד משמעי לצריכה גבוה של מלח על התפקוד הקוגניטיבי (Kendig & Morris, 2019).

אם אתם אוכלים בעיקר בבית ולא ממליחים בהגזמה את המזון, אין סיבה שלא לשלב זיתים כחלק מתפריט בריא. כאמור, בזיתים יש את כל החומרים הטובים שיש בשמן זית, ואולי אפילו יותר. בכל מקרה, לא רק בגלל אכילת הזיתים עדיף להימנע מאוכל אולטרה מעובד.

כבישה ביתית יכולה להבטיח זיתים באיכות טובה. אפשר גם לשחק מעט עם כמויות המלח אבל אני אישית לא מכיר שיטה לעשות זיתים שהם לא מלוחים לפחות בריכוז מים של בערך 3%.

גם לפי הגמרא ניתן לאכול בבטחה 7-10 זיתים ביום מבלי לפגוע ביכולת ללמוד תורה. אז תוכלו בריא, אל תגזימו עם המלח, ותאכלו זיתים פעם ביום בלי לחשוב פעמיים. בתיאבון!

מקורות

Allen, L.A., Schmidt, J, R., Thompson, C.T., Carlson, B.E., Beard, D.A., & Lombard, J.H. (2018). High salt diet impairs cerebral blood flow regulation via salt-induced angiotensin II suppression. Microcirculation 26(3), e12518

Farr, Susan A. (2012) et al. ‘Extra Virgin Olive Oil Improves Learning and Memory in SAMP8 Mice’. Journal of Alzheimer's Disease 28(1) ,81 – 92.

Ge, Q., Wang, Z., Wu, Y., Huo, Q., Qian, Z., Tian, Z., Ren, W., Zhang, X., & Han, j. (2017). High salt diet impairs memory-related synaptic plasticity via increased oxidative stress and suppressed synaptic protein expression. Molecular Nutrition Food Research 61(10), 1700134.

Gorzynik-Debicka M, Przychodzen P, Cappello F, Kuban-Jankowska A, Marino Gammazza A, Knap N, Wozniak M, Gorska-Ponikowska M. Potential Health Benefits of Olive Oil and Plant Polyphenols. International Journal of Molecular Sciences. 2018; 19(3):686. https://doi.org/10.3390/ijms19030686

Lendig, M.D., & Morris, M.J. Reviewing the effects of dietary salt on cognition: Mechanisms and future directions. Asia Pacific Journal of Clinical Nutrition 28(1), 6-14.

Lauretti, E., Nenov, M., Dincer, O., Luliano, L., & Pratico, D. (2019). Extra virgin olive oil improves synaptic activity, short-term plasticity, memory, and neuropathology in a tauopathy model. Aging Cell 19(1).

Migdal, K.U., Robinson, A.T., Watso, J.C., Babcock, M.C., Lennon, S.L., Martens, C.R., Serrador, J.M., & Farquhar, W.B. (2020). A high salt meal does not impair cerebrovascular reactivity in healthy young adults. Physiological Report 8(19), e14585.

Pitozzi, V., Jacomelli, M., Catelan, D., Servili, M., Taticchi, A, Biggeri, A., Dolara, P., & Giovannelli, L. (2013). Long-Term Dietary Extra-Virgin Olive Oil Rich in Polyphenols Reverses Age-Related Dysfunctions in Motor Coordination and Contextual Memory in Mice: Role of Oxidative Stress. Rejuvenation Research 15(6).

Rocha, J., Borges, N., & Pinho, O. (2020). Table olives and health: A review. Journal of Nutritional Science, 9, E57. doi:10.1017/jns.2020.50

Santisteban, M.M., & Ladecola, C. (2018). Hypertension, dietary salt and cognitive impairment. Journal of Cerebral Blood Flow & Metabolism 38(12), 2112–2128.