מיהו ההורמון השולט בתחושות הרעב שלכם?

מהו לפטין?

לפטין הוא הורמון בגוף האדם שמופרש ישירות מתאי השומן הלבנים ונקלט בגזע המוח ובהיפותלמוס בעיקר, אך גם באיברים שונים בגוף. הלפטין מיועד לווסת את תחושות הרעב ואת חילוף החומרים בגוף לטווח הארוך על מנת לשמור על משקל תקין. להבדיל מהורמונים בקיבה ובמעי שמספקים תחושת שובע מיידית לאחר הארוחה, ההפרשה של לפטין מתרחשת רק במועד מאוחר יותר וקשורה יותר למאזן הכללי של הגוף ולא רק לכמות הצריכה בארוחה אחת.  

תאי השומן הלבנים הם תאי השומן העיקריים בגוף האדם, הם אלו שנצברים בבטן, בגפיים ומסביב לאיברים הפנימיים בתהליך העלייה במשקל. ככל שיש יותר תאי שומן לבנים בגוף, כך הגוף מפריש כמויות גדולות יותר של לפטין למחזור הדם ולהיפך, ככל שיש פחות תאי שומן כך הגוף מפריש כמויות קטנות יותר של לפטין למחזור הדם. כאמור, מטרת ההורמון היא לווסת את משקל הגוף ותחושות הרעב לטווח הארוך.

ההורמון לפטין משחק תפקיד מכריע בקביעת כמות הצריכה של מזון והסדרת משקל הגוף. כמו כן, ההורמון ממלא חלק חשוב ביצירת תגובות חיסוניות דלקתיות, יצירת כלי דם חדשים וביצירה ופירוק של שומנים. עודף קבוע של ההורמון לפטין במחזור הדם יוביל לעלייה במשקל הגוף ולכן הסדרת מדדי ההורמון יכולים למלא חלק משמעותי בהתמודדות עם משקל עודף (Obradovic et al, 2021).   

תנגודת לפטין

ישנם גורמים שונים המובילים לחוסר תגובה של הגוף לרמות גבוהות של לפטין. כלומר, תחושות רעב חזקות למרות שיש רמות גבוהות של לפטין במחזור הדם שאמורות להביא לדיכוי של תחושות הרעב במטרה לאזן את משקל הגוף.

מלבד למנגנונים הגנטיים המזוהים, לא ידועים כיום במדויק כל המנגנונים השונים הגורמים לחוסר תגובה של הגוף לרמות גבוהות של לפטין (Gruzdeva et al, 2019). ההשערות הן כי רמות גבוהות של לפטין באופן קבוע מביאות לחוסר רגישות בקולטנים של ההורמון במוח, מה שגורם לכך שהקולטנים לא מגיבים כראוי לרמות גבוהות. בנוסף ישנם גורמי אורח החיים, בעיקר איכות המזון שאנחנו צורכים ואיכות השינה שלנו, שיכולים להשפיע על תגובת הגוף ללפטין.

אצל אנשים עם תנגודת להורמון לפטין יש רמות גבוהות של לפטין במחזור הדם, אך הלפטין לא מגיע לתאי המטרה שלו ולא מביא לדיכוי של תחושות הרעב והתאמת המטבוליזם למצב של פירוק תאי שומן. בדומה לתנגודת אינסולין בה, למרות רמות גבוהות של אינסולין שאמור להכניס את הסוכר ממחזור הדם לתאים, יש רמות גבוהות של גלוקוז בדם. הפעילות של שני ההורמונים קשורה ומהווה חלק מהתסמונת המטבולית שיכולה להוביל להשלכות בריאותיות שליליות.

דיאטת לפטין

הפעילות החשובה של ההורמון לפטין הובילה להתפתחותה של דיאטת לפטין בה יש דגש על איזון רמות הלפטין בגוף במטרה להוביל להרזיה טבעית ולירידה של תחושות הרעב. הפעילות של ההורמון לפטין קשורה לפעילות של ההורמון אינסולין.

כאשר יש יותר אינסולין במחזור הדם, יש יותר ייצור של תאי שומן לבנים. תאים אלו משחררים לפטין. כחלק מתהליך האיזון של לפטין, יש לאזן את רמות האינסולין(רמות הסוכר) בדם . כלומר, לצרוך כמויות גדולות יותר של ירקות וקטניות עם הרבה סיבים וערך גליקמי נמוך ופחות פחמימות "ריקות" כמו סוכר, קמח לבן וכד'. כמו כן, יש להימנע משמנים צמחיים מזוקקים שמעלים את רמת הדלקתיות של הגוף ופוגעים בכלי דם.

בדיאטת לפטין יש החלפה של מוצרים מעובדים כמו סוכר ופחמימות פשוטות אחרות ושמנים מזוקקים בירקות ומוצרים מלאים בחלבון. חלק חשוב נוסף של דיאטת לפטין הוא הקפדה על שינה טובה. לפי טהרי ואחרים(2004), שינה מועטה מורידה כמות הלפטין – מעלה את תחושת הרעב, ומעלה את כמות הגרלין(הורמון נוסף שגורם לתחושות רעב) וכך שני ההורמונים ממלאים תפקיד משמעותי בוויסות משקל הגוף.

מהו המצב הרצוי?

מבחינה אידיאלית, נרצה שהגוף יגיב ללפטין כך שרמות גבוהות יובילו לתחושות רעב קטנות יותר ולמטבוליזם גבוה שמיועד להביא לירידה במשקל בעוד שרמות נמוכות יובילו לתחושות רעב חזקות ולנטייה של הגוף לצבור תאי שומן.

עדיף להימנע מהשארת הגוף במצב של רמות גבוהות של לפטין במחזור הדם על מנת שלא להוביל למצב של תנגודת הנוצרת מחוסר רגישות של הקולטנים של ההורמון. תזכרו שההורמון לפטין תורם לאיזון משקל הגוף לטווח הארוך, כך שהוא מושפע יותר מהרגלי הצריכה הקבועים ופחות מארוחות נקודתיות – מה שנקרא לעיתים "חטאים".

איך שומרים על הרגישות ללפטין?

עדיף לצרוך כמויות גדולות יותר של ירקות ופירות ושל מזון שאינו מעובד כמו קטניות, דגנים מלאים ומוצרים איכותיים מן החי ופחות מזון מעובד. לסיבים תזונתיים יש השפעות חיוביות על תחושות הרעב שלנו. כדאי להחליף מזונות עם ערך גליקמי גבוה במזונות עשירים בחלבונים ושומנים טבעיים. מומלץ לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת לאורך זמן על מנת להביא ליציבות ולהימנע מתקופות ארוכות של אכילה לא טובה שיכולות לפגוע ברגישות של קולטני ההורמון לפטין בגוף.

המוסדות הפרמקולוגיים עובדים על ייצור תרופות שיעזרו להגדיל את הרגישות להורמון לפטין(Obradovic et al, 2021), בדומה לתרופות נגד התפתחותה של סכרת סוג 2. עם זאת, בדומה לתרופות לטיפול בסכרת, כנראה שהטיפול לא באמת יוכל להחליף שינוי אמיתי באורך החיים. עדיף להימנע ביחד מכל המחלות המקושרות לתסמונת המטבולית על ידי היצמדות לאוכל ואורח חיים בריאים.

ביבליוגרפיה   

Gruzdeva, O., Borodkina, D., Uchasova, E., Dyleva, Y., & Barbarash, O. (2019). Leptin Resistance: Underlying Mechanism and Diagnosis. Diabetes, Metabolic Syndrome and Obesity: Targets and Therapy 12, 191-198. doi: 10.2147/DMSO.S182406

Obradovic, M., Sudar-Milovanovic, E., Soskic, S., Essack, M., Arya, S., Stewart, A.J., Gojobori, T., & Isenovic, E.R. Leptin and Obesity: Role and Clinical Implications. Frontiers in Endocrinology 12, 585887. doi: 10.3389/fendo.2021.585887

Taheri, S., Lin, L., Austin, D., Young, T., & Mignot, E. (2004). Short Sleep Duration Is Associated with Reduced Leptin, Elevated Ghrelin and Increased Body Mass Index. Plos Medicine 1(3), e62. doi: 10.1371/journal.pmed.0010062